ותצאנה כל הנשים
ספר השירה  השמיני של המשוררת והיוצרת | רחלי ראובן
שמי רחלי ראובן
אני יזמית משוררת ומנחה.

בשנים האחרונות זכיתי בחסדי שמיים לכתוב שירה
שפרשה כנפיים וסייעה בריפוי ללבבות אינספור
זכיתי להוציא 8 ספרי שירה ולימוד וזהו ספרי השמיני..
אני מודה לאלוקים שזיכני לשרת את בריותיו ועולמו.


הספר " ותצאנה כל הנשים " הוא ספר של שירת הלב,
שירת נשמה וריפוי 
שתהיה  לנו לעוגן ומשען
כדי להתגבר
להתמודד

כדי לרפא ולהתרפא

כדי לשגרר את האהבה שבנו

את החמלה האנושית,

את "ואהבת לרעך כמוך"


כתבתי.. והידיים הלכו מעצמן...


מי יתן ויעשו השירים שלום בנפשכן

ויצאו ויביאו אהבה בבתים..

אמן

רחלי ראובן

היי יודעת

ומה יכול המדע לדעת על אשה?
מה יכול אולטראסאונד לדעת על רחמי
על שחלותיי הלוחשות
המתפוקקות
ומתפקעות 
על החצוצרות הקשורות
המושתקות
על הדם שלי
הדם שלי
מה יכול המדע לדעת על חביוני?
מה יכול אף אוזן גרון לדעת 
על האילמות שלי
על השירה שאינה יוצאת ממני?
מה יכול הנוירולוג לדעת
על מחשבותיי
המתנודדות רצוא ושוב
מבני הקט הנושא עליו נשק
ואי ישוב?
ועד מתי?
מה יכול האורטופד לדעת 
על המשא שלי
על המסע 
שלנו
על החוליות המתלחלחות שלי
על העורף שנהיה קשה
קשה
נהיה
אצלי 
בלב
מה יודע הפנימאי על הלב שלי
מה הוא יודע?
מה הוא יודע על פנימיותי
על חלומותיי
על הלילות שלי
מה הוא יודע?
מה יודע הפסיכיאטר על נפשי?
הווו מה הוא יודע?
מה הוא יודע על נפש מתפזרת
מתנתקת
מתגוננת
מודחקת
מוכחשת
יוצאת ושבה
מתרססת
מתנפצת
מתעלה
מתעופפת
מגביהה
מנסה לסלוח

 

מנסה
מה הוא יודע על נפש שמנסה

כל יום מנסה
כל יום
ובאין יודע- היי יודעת
רק את יודעת אותך
היי המדע שלך עלייך
אשה נאספת אל תוכה

היו זמנים
אמר גופי: לא
פער פי: כן
היו זמנים
היה ננעץ בי מבט: "תתבישי לך" 
ולופת את אחרונת נשימותיי
עורי
ציפורניי
שערי
עיניי
הסכמתי לאכול חצץ
רק שלא תונח אלי אצבע
ואבוש
רק שלא יאמר מישהו אי שם
באיזו עיירה נידחת:
"האשה הזו ..."
היו זמנים
היתה לשון אחת של תוכי
ולשון שניה של חוצי
היו זמנים
שהיתה נפשי במזרח
וגופי בסוף מערב
היו זמנים
שאחת ממני היתה פה
ואחרת - מי יודע היכן
היו זמנים 
כאלו 
שהעזתי
ללכת בלעדי
שחצפתי לשלומי
וזנחתי אותו לאלף אנחות
מה רבו נפלאותיו
שאסף את כל תבוסותיי

 
ובנה מהם מקדש בנפשי,
יד ביד
צעד איתי בוראי
לכל היבשות בהן
אבדו פיסות ממני
שרועות בצידי דרכים
שכבו ללא קול
ממתינות לשובי
יד ביד
פסעו רגליי
על רגבים
והאדמה הרביצה בי תורה:
שלושה חיפושים
על האשה לעבור בין קפליה
עד שתדע
לפעום אהבה על עצמה:
להקשיב
להשתהות
לדבר בקול אחד
מה רבו נפלאותיי
שהעזתי ללכת אלי
ואינני נרדמת יותר בלי
שהשמיכה מהודקת
סביבי


 
הספרים שלנו.. 
כך היתה תרז
ואהבת לך
כל השדות מריעים לך 
x

#{title}

#{text}

#{price}